משחקי הרעב המאה / פרק 14
הבוקר הגיע. הבוקר של היום הגורלי.
אני לא אשקר, הצלחתי לישון הלילה. אבל אל החלום שלי הגיעה המיועדת ממחוז 5, התחננה לחייה. בחלום הופיע גם אחיה התאום, שראה מול עיניו איך תולים את אחותו למוות בשידור חי מול קהל של אלפי איש.
היום המשחקים עומדים להתחיל בשעות הצהריים, סביר להניח שהרבה מאיתנו ימצאו גם את מותנו כמו התאומה ממחוז 5. האם אני או פרווטי נמצא את המוות שלנו היום? אי אפשר לדעת. לפי הסטטיסטיקות הרבה מיועדים ממחוז 10 נהרגו ביום הראשון של המשחקים.
אחרי ארוחת הבוקר התכוננו להיפרד מהמגורים שלנו, אותם מגורים שהיו לנו בימים האחרונים הבית שלנו. הבית שבו אוקסנה בישלה לנו, הבית בו הצלחתי להכיר אדם מסתורי מאוד בשם ג'ק.
"חמוד?" אמרה לי אוקסנה ונכנסה לחדר שלי בדיוק כשעמדתי לצאת ממנו, "אני רוצה לאחל לך הרבה בהצלחה!" היא אמרה וחיבקה אותי.
"תודה…" אמרתי לה בקול נבוך. אומנם אוקסנה מתלהבת יותר מידי מהרעיון של משחקי הרעב, אבל היא לא עושה זאת באמת מרוע לב, היא עושה זאת כי זה נראה לה טבעי. היא רגילה כל שנה לקבל שני נערים בגיל שלנו ולראות אותם נרצחים בטלוויזיה.
"אוקסנה.." פניתי אליה, "אני יכול לשאול אותך משהו?"
"כמובן!" היא אמרה והתלהבה מהעובדה שפניתי אליה.
"איך ג'ק לוק ניצח במשחקי הרעב?" שאלתי אותה ישר, "מה הייתה האסטרטגיה שלו"
היא הורידה את מבטה והחיוך הטבעי שעל פניה נעלם.
"הוא לא אוהב שמדברים על המשחקים שלו…" היא אמרה, "אבל תאמין לי אין כל כך מה להגיד על המשחקים שלו"
"אני רוצה לדעת!" התעקשתי, "יכול להיות שעוד היום אמות, אני לא רוצה למות בלי לדעת איך הוא ניצח במשחקים שלו!"
"הוא נגרר!" היא אמרה, "הוא נכנס לדיכאון יותר מידידה שלך, פרווטי, הוא לא עשה כלום כשהוא נבחר, אפילו לא הסכים להתאמן מול קברניטי המשחק שיתנו לו ציון וסירב להתראיין…."
"לא הבנתי" אמרתי במבט מופתע. מה הכוונה שלה נגרר? מה הכוונה שלה לא הסכים לשתף איתם פעולה? אם הוא עשה זאת איך הוא ניצח?
"הקרייריסטים ראו בו כאחד שהולך למות על בטוח, הם ריחמו עליו ולא הרגו אותו. הם לקחו אותו לברית איתם רק על מנת שיכין להם אוכל וישרת אותם.. ככה הם השאירו אותו בחיים" אוקסנה אמרה, "עד שהוא נשאר רק עם הקרייריסטים והחליט לברוח מהם. בנתיים הקרייריסטים רצחו אחד את השני, עד שנישאר קרייריסט ממחוז 1, הוא חיפש את ג'ק ולא מצא ואתו, כי ג'ק התחבא טוב בזירה"
"אז איך הוא מת? איך הוא מת וג'ק נישאר חי?" שאלתי אותה במהירות ובסקרנות רבה.
"קברניטי המשחק התייאשו ממשחק המחבואים שלהם" אוקסנה אמרה, "והם החליטו לעשות רעידת אדמה בכל הזירה, כל העצים נפלו, האדמה נפתחה לשניים… הם פשוט חיכו לראות מי הראשון שייפול ולא יוכל לשרוד את הרעידה…. ואתה כבר יכול לנחש מי שרד אותה ומי לא".
עכשיו הבנתי איך ג'ק הצליח לשרוד. הוא לא עשה כלום, הוא היה פשוט פחדן. הוא כבר קיבל את המוות שלו, ובזירה עצמה התחבא כל פעם עד שהמיועד האחר מת מרעידת אדמה שקברניטי המשחק עשו.
"בכל מקרה" אוקסנה אמרה, "אני מאוד מקווה שלא תשחק כמוהו.. אני גם מאמינה שלא! יש בך משהו שמזכיר לי קרייריסט.. יש בך משהו שאומר לי שאולי סוף סוף ממך יבוא הניצחון למחוז 10!"
אוקסנה חיבקה אותי שוב, איחלה לי בהצלחה ויצאה מהחדר.
אחרי כמה שעות נוספות מצאתי את עצמי בטיסה בדרך למקום שבו תהיה הזירה. לא ידעתי מה הפעם מתכננים קברניטי המשחק, איזה זירה הם יעשו לעונה המאה שלהם למשחקים הכי אכזריים ומצליחים בטלוויזיה של פאנם?
לפני הטיסה נפרדתי מג'ק, הוא איחל לי ולפרווטי בהצלחה. משהו בי רצה להגיד לו לפני שאני יודע איך הוא שיחק, ושאני לא גאה בו על הדרך בה הוא שיחק. אבל בכל זאת נזכרתי בסיטואציה שהוא בטח נמצא בה, סיטואציה כמו שפרווטי נמצאת בה עכשיו. דיכאון.
במטיסה עברו אנשי הקפיטול והזריקו לכל אחד מאיתנו משדר, משדר שבאמצעותו ידעו איפה אנחנו נמצאים בכל מקום בזירה.
אחרי הטיסה הכניסו אותי לחדר סגור, שם חיכתה לי סברינה.
"בהצלחה בון!" היא אמרה, "שהסיכויים יהיו לטובתך!"
"תודה…" הודתי לה בתודה מזויפת. ממש לא סבלתי את סברינה.
היא נתנה לי את הבגדים שיהיו למיועדים השנה, חליפה שחורה בגוונים של חום עם פסים לבנים. מאחורי כל חליפה מסומן הסמל של המחוז בגדול, אצלי כמובן מסומן הספרה עשר.
"עשרים שניות לשיגור!" הודיע קול הכריזה.
התקדמתי לעבר הגליל זכוכית הגדול, אותו גליל זכוכית שצריך לשאוף אותי למעלה, למקום בו אני אתמודד על החיים שלי בימים הקרובים.
רגע לפני שהגליל נסגר והתחיל לעלות למעלה, סברינה אמרה לי משהו, לא כל כך הבנתי. זה נשמע כמו הצטערות על משהו, האם היא מצטערת על איך שהיא התנהגה בהתנהגות לא מתחשבת כלפי נער שעומד להתחרות על חייו בתוכנית ריאליטי? קשה לי להאמין.
אני עולה מעל האדמה ורואה את הזירה. המקום הזה מאוד מוכר לי. אחרי כמה שניות נוספות אני מצליח להיזכר מאיפה ראיתי את המקום הזה.
זהו אותו מקום שלמדנו עליו מספרי ההיסטוריה והמלחמות, זהו מקום שנהרגו עליו הרבה מאוד אנשים. הזירה שלנו השנה היא מחוז 13!
;){kind=link}